מקור משנה בכורות ו׳:ב׳
2 רִיס שֶׁל עַיִן שֶׁנִּקַּב, שֶׁנִּפְגַּם, שֶׁנִּסְדַּק, הֲרֵי בְעֵינָיו דַּק, תְּבַלּוּל, חִלָּזוֹן נָחָשׁ, וְעֵנָב. וְאֵיזֶהוּ תְּבַלּוּל, לָבָן הַפוֹסֵק בַּסִּירָא וְנִכְנָס בַּשָּׁחוֹר. בַּשָּׁחוֹר וְנִכְנָס בַּלָּבָן, אֵינוֹ מוּם, שֶׁאֵין מוּמִים בַּלָּבָן:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה בכורות ו׳:ב׳
2 ו שֶׁנִּקַּב כוּ'. בְּכֻלְּהוּ כָתַב הָרַמְבַּ"ם שֶׁהֵן בְּכָל שֶׁהֵן, וּשְׁלֹשָׁה מוּמִין אֵלּוּ, בִּכְלַל חָרוּץ הָאָמוּר בַּתּוֹרָה:
3 ז דַּק כוּ'. כְּתִיבֵי בְמוּמֵי אָדָם. וּבְתוֹרַת כֹּהֲנִים, מִנַּיִן לָתֵת אֶת הָאָמוּר בַּבְּהֵמָה בָּאָדָם וְאֶת הָאָמוּר בָּאָדָם בַּבְּהֵמָה, תַּלְמוּד לוֹמַר גָּרָב גָּרָב לִגְזֵרָה שָׁוָה, יַלֶּפֶת יַלֶּפֶת לִגְזֵרָה שָׁוָה:
4 ח בַּשָּׁחֹר כוּ'. לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם וְאִם צָמַח בַּשָּׁחֹר שׁוּם דָּבָר בַּמֶּה שֶׁנִּרְאֶה לָעַיִן וְנִמְשָׁךְ בַּלָּבָן: